אודות יששכר בר ריבק
יששכר בר ריבק נולד ב-1897 בעיירה יליזבטגרד שברוסיה למשפחה חסידית ממעמד גבוה. בילדותו קיבל חינוך מסורתי דתי ב״חדר", ובצעירותו החל לפתח את כשרונו האמנותי באמצעות קורסי ציור, ונחשף לאמנות רוסית עממית בעת ביצוע עבודות רסטורציה במנזרים. ב-1911 החל ללמוד באקדמיה לאמנות בקייב, ובתום לימודי ב-1916, יצא למסע איסוף אמנות יהודית ברחבי אוקראינה ורוסיה הלבנה עם אל ליסיצקי, אמן ומעצב בן-דורו. המסע בין עיירות יהודיות במזרח אירופה הותיר בריבק חותם עמוק, ובמובנים רבים יצירתו מעולם לא עזבה את ה״שטעטעל״.
ב-1918 בקייב היה ריבק פעיל ושותף בהקמת ה"קולטור ליגע" ארגון יהודי-חילוני בו היו חברים אמנים כגון ליסיצקי, בוריס ארונסון ומארק שאגאל, אשר שם לו למטרה לקדם את התרבות, השפה והתיאטרון היידי. ב-1920 עזב ריבק למוסקבה, וכשנה לאחר מכן עבר להתגורר כארבע שנים בברלין. לאחר חזרה קצרה לברית המועצות, עזב ריבק מערבה, וקבע את משכנו בפריז, בה לקח חלק ב"אסכולת פריז" האקספרסיוניסטית.
לאורך כל שנות יצירתו לא פסק ריבק מלצייר את נופיה, מבניה הקורסים ואורחות החיים של תושבי העיירה היהודית. בכל סגנון אוונגרדי שאליו פנה, קוביזם, פוטוריזם או אקספרסיוניזם, הוא חזר שוב ושוב לצייר את השטעטל, כמו נשבע לתאר באמנותו את מצבו הקודר של היישוב היהודי באירופה: הפוגרומים המתמשכים, העוני וקשיי היום יום.
ב-1935 נפטר ריבק בפריז בגיל 38, ולמרות שמעולם לא ביקר בבת ים, האוסף הגדול והחשוב ביותר מציוריו של הצייר היהודי הנודע, הגיע אל העיר בשנות החמישים של המאה הקודמת. עלייתו של האוסף המרשים התאפשרה לאחר שאלמנתו, סוניה ריבק, הוזמנה להתגורר בעיר, ובהוראת ראש העיר הראשון, דוד בן ארי, ביתה נבנה בסמוך למוזיאון בת-ים לאמנות, בלב שכונת רמת יוסף ולצידו חלל תצוגה – משכן ליצירתו.
