שחר יהלום: קהה כבד

תאריכים: 22.2.2022-12.6.2022

אוצרוּת: הילה כהן־שניידרמן

על אודות התערוכה

קהה כבד היא תערוכת היחיד המוזיאלית הגדולה ביותר עד כה של שחר יהלום, מן הבולטות באמניות הישראליות של הדור החדש. בתערוכה מציגה יהלום למעלה מחמישים פסלים ורישומים חדשים שחוקרים את יחסי הקרבה ההיסטוריים והרעיוניים בין פעולת הפיסול ופעולת הקבורה, ואת כמיהתו של הגוף והמעשה האמנותי אל הנצחי.

עוד מראשית עבודתה עוסקת יהלום בפוטנציאל הנצחי של האמנות. ב״קהה כבד״ היא מביטה בעבודת הפסל כנצר לשושלת קברנים – הפסלים הראשונים, שיצרו מבני אבן מסביב לגוף המת. סדרת פסלי הגבס שמציגה יהלום במוזיאון הם למעשה קברי פסלים של אמנים אחרים – יהלום תיבנתה את פסליהם, השיבה להם את הפסל, ולאחר מכן אטמה את התבנית שנוצרה והפכה אותה לפסל בפני עצמו. התוצאה היא פסלי קברים חלולים, שמסתירים ובו בזמן מהדהדים את היצירות הקבורות בתוכם. 

חמישים הפסלים והרישומים הפזורים בחלל המוזיאון, מזמינים את המבקר לשהייה והתבוננות ממושכת.

העבודה על התערוכה נמשכה שלוש שנים, שבמהלכן הייתה יהלום לאם טריה. היחסים הסימביוטיים בין אם לבנה מהדהדים בסדרת ראשי הזכוכית הפזורים בחלל המוזיאון, כאשר כל פסל ראש מכיל שני ראשים נפרדים הנדחסים לתוכו – ״אתה אף פעם אינך נמצא לבדך בתוך ראשך.״

את פסלי הראש ממשיכה סדרת רישומי מונוטייפ בטכניקה שהמציאה האמנית תוך שימוש בכפות הידיים ובציפורניים בלבד. באופן שבו הנייר מונח על מצע הצבע באופן שלא מאפשר לה לראות את הידמוי עד שהנייר מורם, טכניקה שמבטאת יחס בין שליטה ואקראיות, ותפיסה של תפקיד האמן כמי שמייצר תנאים וחוקים קפדניים ליצירה, מבלי לדעת מראש מה הולך לצאת.

בחלל הכניסה המרכזי למוזיאון הציגה יהלום סדרת פסלי בטון, מעין סרקופגים מצריים, שיצקה במחשבה על העברת הפסלים והשארתם לאחר התערוכה בפארק הפסלים. בתוכם, הותירה מקום עבור השריונות הקרמיים של פסלי הגבס שהופיעו בתערוכה. היום מוצגים הפסלים כפסלי קבע בפארק המקיף את המוזיאון.

לחצו כאן להאזנה למדריך הקולי של שחר יהלום בתערוכה.

צילום: אלעד שריג