מוזיאון בת ים לאמנות עכשווית משמש בית לשני אוספים נדירים ויקרי ערך: האוסף הגדול בעולם מיצירותיו של הצייר היהודי הנודע יששכר בר ריבק, ואוסף יצירות האמנות, היודאיקה והספרים של שלום אש – מגדולי סופרי היידיש במאה העשרים.
על אוסף שלום אש
עם השתקעותם בעיר בת ים בשנת 1955, הביאו עימם בני הזוג שלום ומתילדה אש אוסף עבודות אמנות יוצאות דופן אותו תלו על קירות הבית. יחד עם עבודות האמנות הוצגו בבית גם חפצי יודאיקה נדירים ואלפי ספרי הגות, קודש, היסטוריה ופילוסופיה.
בחדרי העבודה, השינה והמגורים תוכלו כיום להתבונן באיורים מקוריים של מארק שאגאל, אדגר דגה ואמדאו מודיליאני, בציור שמן של מאוריצי גוטליב, בדיוקן אישה מאת משה קיסלינג, בעבודות של יצחק לויתן, בסדרת דיוקנאות שמן מאת סידני גלפנד ועוד. אוסף החנוכיות הנדיר של אש, המוצג גם הוא בבית, כולל חנוכיות פיוטר גרמניות, חנוכיות איטלקיות.
אוסף אש כולל גם את ספרייתו הפרטית של הסופר. היא מכילה לא פחות מ-1000 ספרים שאסף שלום אש במהלך חייו. ביניהם ספרי היסטוריה, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית וקבלה, ספרי אמנות וספרות יפה.
בית שלום אש הוא גם המקום שבו נמצא ארכיונו האישי יקר הערך של אש, מגדולי הסופרים היהודיים במאה העשרים. הארכיון שלנו כולל כתבי יד מקוריים של שלום אש, פנקסי הערות ורשימות בכתב ידו ואסופה של מכתבים וגלויות שנשלחו אליו או ששלח לאחרים.
בימים אלה עובר הארכיון דיגיטציה, ובקרוב יעלה לאוויר אתר הארכיון שיאפשר גישה מרחוק לחומרים המגוונים.
לתיאום ביקור בארכיון שלום אש לחצו כאן.
על אוסף יששכר בר ריבק
מוזיאון בת ים מחזיק באוסף העבודות המרכזי והמקיף ביותר מיצירותיו של יששכר בר ריבק, מגדולי הציירים היהודיים במאה העשרים.
האוסף הגיע לידי המוזיאון בשנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר אלמנתו, סוניה ריבק, הוזמנה לגור בעיר. בהוראת ראש העיר הראשון, דוד בן ארי, נבנה ביתה בסמוך למוזיאון בת-ים לאמנות, בלב שכונת רמת יוסף.
לאחר מותה של אשת הצייר, וכחלק מתהליכים מורכבים שעברה העיר בת ים במהלך שנות השבעים, הוזנח האוסף, ויצירותיו הנודעות לא הוצגו או נחקרו בחמישים השנה האחרונות.
חשיפתו מחדש של אוסף ריבק בפני הקהל הרחב וחוקרים היא אחת המטרות המרכזיות שלנו בשנים הקרובות. החל מ-2020 עבר האוסף רסטורציה מקיפה, וחוקרים המעוניינים לחקור את יצירתו מוזמנים לבקר בו. בשנים הקרובות ישוב הבית לתפקד גם כמוזיאון, עם תצוגת הקבע הגדולה בעולם ליצירת ריבק.
באוסף המוזיאון נמצאים שלושה גופי עבודות מרכזיים של ריבק, אותם ניתן לחלק לפי המדינות בהן התגורר ועבד: שנותיו באוקראינה (1916-1921), שבמהלכן יצר את סדרת הרישומים המופתית ״שטעטל, ביתי חרב הוא זיכרון״ (1917) ואת סדרת ציורי שמן ארכיטקטוניים שבהם תיעד את מבני השטעטל ובעיקר בתי כנסת ובתי קברות.
שנותיו בברלין (1924-1921), שבהן יצר ריבק סדרה של ציורי שמן קוביסטיים גדולי ממדים הנחשבים כיצירות המופת שלו. בציורים אלה ריבק שילב את צורות האוונגרד המתקדמות עם תכנים יהודיים מסורתיים – דמויות וחפצי קודש, ובכך ייחודם וחשיבותם.
בברלין, בה התגורר בין 1924-1921, צייר ריבק סדרה של ציורי שמן קוביסטיים גדולי ממדים הנחשבים כיצירות המופת שלו. בציורים אלה, שילב ריבק בין את צורות האוונגרד המתקדמות לתכנים יהודיים מסורתיים, דמויות וחפצי קודש, והשילוב הזה הוא שהקנה לסדרה את מעמדה, ייחודה וחשיבותה.
ולבסוף, שנות היצירה בפריז (1935-1926), עם סדרה של ציורי שמן המציגים את המפנה הסגנוני שעבר ריבק, עת הצטרף לאסכולת פריז (de ecole'L Paris). כאן ניתן לראות כיצד ריבק המשיך לעסוק בנושאים יהודיים, תוך שהוסיף לתאר את חיי השטעטל חרף המרחק הגדול ממנו, ובפרט ממקד את ציוריו בחתונה היהודית.
לתיאום ביקור באוסף ריבק לחצו כאן.
